סגמן ואח' נ' אוניברסיטת בר אילן ע"ר 3-368-006-58 ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד.

התביעה העיקרית היא ע"ס 11,000 ₪. התביעה שכנגד היא ע"ס 13,000 ₪.

לטענת התובע ביוני 2010 סוכם בינו לבין נציג אוניברסיטת בר אילן הד"ר יוסי הראל המשמש כראש בית ספר לחינוך שתבוצע עבורו עבודה לתיקוף אקדמי של מחקר פרטי לפי בקשת משרד החינוך.

ד"ר הראל אישר את בקשתו של התובע וסוכם, כי תשולם לו תמורה בסך של 15,000 ₪ עבור העבודה. סוכם כי ישולם הסכום האמור בהתאם להתקדמות העבודה ועד סיומה.

לאחר במשך מספר חודשים בוצעה העבודה, שולמה מקדמה לאוניברסיטה, הנתבעת, בסך של 5,000 ₪.

התהליך שהחל ושהושקעו בו כ- 3 חודשי עבודה, הופסק לטענת התובע על ידי האוניברסיטה ללא קבלת כל הסבר ולמרות שנעשו פניות שונות לגורמים שונים באוניברסיטה לא ניתנה תשובה על כך.

התובע מצרף את המכתבים ששלח לאוניברסיטה לתביעתו.

התביעה העיקרית איפה להחזרת הסכום ששולם כמקדמה על עבודה שנתבקשה האוניברסיטה לבצע ולא בוצע בסך של 5,000 ₪ וכן פיצוי בגין כ- 150 שעות עבודה שהושקעו על ידי התובע לצורך נסיעות, הכנת חומרים והדרכת נציגי האוניברסיטה בסך של 6,500 ₪ ובצירוף הוצאות משפט.

הנתבעת מצידה טוענת בכתב הגנתה, כי לאחר ביצוע העבודה המחקרית המקיפה הגיעו ד"ר יוסי הראל ומר גלילי למסקנה, כי לא זאת בלבד שהמודל המוצע ע"י התובע אינו מבוסס כלל מבחינה מדעית, אף אין בו כל חידוש ביחס למודלים אחרים ולגישות טיפולים מוכרות וידועות בתחום הטיפול הקוגנטיבי – התנהגותי.

ביום 24.10.10 העבירו דר' הראל ומר גלילי את הדו"ח המסכם של תוצאות הסקירה הספרותית בכתב לתובע, ולאנשי עסקים. מאז אותו מועד ועד היום לא קבל דר' הראל את יתרת התמורה שסוכמה עבור הסקירה הספרותית אותה ביצע לטענתו במלואה.

דר' הראל טוען, כי ביצע את העבודה שנתבקשה ממנו, אולם משגילה התובע כי מסקנותיו של ד"ר הראל אינן לרוחו ואינן תומכות במודל שהציע, סרב לשלם את מלוא התמורה עליה התחייב בסך של 15,000 ₪.

עוד נטען בכתב ההגנה, כי ד"ר הראל הוציא בשם האונ' הוצאות רבות לשם ביצוע הסקירה הספרותית, לרבות לקיחת רפרנט אשר שולמה לו משכורת.

משכך, מוגשת תביעה שכנגד שעניינה הוראה לתובע/הנתבע שכנגד להשלים את יתרת התמורה בגין ביצוע העבודה בסך של 10,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית בסך 3,000 ₪.

על כך טוען התובע בכתב תשובתו, כי התובעת שכנגד מבינה היטב שלא מגיע לה תשלום, אחרת היתה תובעת אותו ולא מחכה עד שיגיש את תביעתו כ- 3 שנים מאז 24.10.10.

עוד טוען הנתבע/התובע שכנגד, כי אותה סקירה ספרותית אשר בוצעה ע"י האונ' ואשר צורפה כנספח א' לכתב התביעה ולכתב ההגנה של התובעת, היא לטענתו סקירה לא מקצועית וכי הדרישה בגין ביצוע העבודה הנוכחית צריכה להיעשות מאותם אנשי עסקים שהזמינו אותה ולא ממנו.

ביום 19.2.14 שמעתי את התובע, את ד"ר יוסי הראל פיש ואת מר משה רייך אשר הובא לעדות ע"י הנתבעת/התובעת שכנגד ואשר תיווך למעשה בין הצדדים.

בעדותו בביהמ"ש חזר התובע על עמדתו תוך ציון: "הדברים הכי חשובים במחקר אפילו לא נרשמו. הם שמו לי דוקטורנט סטודנט שלא מבין במשפט. הוא לא רופא ולכן רשם שאין בזה שום דבר".

לטענתו – "אני טוען באופן מוכח שלא עשה הכל".

נציג הנתבעת אוניברסיטת בר אילן, ד"ר יוסי הראל, טען לעומת זאת "הדוקטורנט לא עשה את העבודה אלא אני. הדוקטורנט הוא רק עוזר מחקר שלי" ועוד ציין "לי לא היה ואין לי שום הסכם עם התובע, פנו אלי שני אנשי עסקים שאחד מהם הוא חבר שלי טוב ואמרו שהם מכירים את המודל וביקשו ממני לפני שהוא ביקש מהם, שאני אבדוק את אפשרות שאם זה משהו טוב ויעיל שאני יעזור לתת לזה גב אקדמי".